תפילין - ליקוטי עצות רבי נחמן מברסלב 

תְּפִלִּין
[א]. עַל־יְדֵי רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שׁוֹמְרִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר מֹחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וּמְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (לק"א סי' ל"ה אות ט')

[ב]. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת אִם הוּא דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַסִּימָן שֶׁל דְּבֵקוּת הוּא תְּפִלִּין: (לק"א סי' ל"ח אות א')

[ג]. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר וְתִקּוּנוֹ, וְתִקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִין תּוֹרָה גַּם בַּעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, וּבְכָל מִינֵי חַשְׁכוּת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אָז לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן הַדִּבּוּר. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת, וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' בַּחֲמִימוּת גָּדוֹל, לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב בַּחֲמִימוּת הַלֵּב, וְרוֹאֶה פְּחִיתּוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁנִּכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקְּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, עַד שֶּׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וַאֲזַי זוֹכֶה לְאוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה (עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ז' וּבוּשָׁה בְּאוֹת ב'): (שם אות ב' ד' ה')

[ד]. תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, עִקַּר פְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת אֱמֶת. וּמִשָּׁם עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בִּתְפִלִּין חַ"ו, בָּא עֲנִיּוּת וּבִזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, וְחַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' מ"ז)

[ה]. עַל־יְדֵי תְּפִלִּין מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הַזִּכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהַיְנוּ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לָאָדָם בְּכָל יוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו (עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד' ה', וְדַעַת אוֹת ל"ו): (לק"א סי' נ"ד אות ג')

[ו]. כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין לְשַׁבֵּר הִרְהוּרֵי נִאוּף, כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַיְּרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּקְרָאִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, עַל יְדֵי שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְגַּבְּרִים הַהִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד. וְהֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהָבִיא לִידֵי הַשְׁחָתַת זֶרַע חַ"ו, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְלִפָּה, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדָּם וּבוֹרְחִים מֵהֶם בְּגֹדֶל הִתְפַּשְּׁטוּתָם. וְהֵן מַעֲלִין מִבְּחִינַת חוֹתָם דִּקְלִפָּה לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה רָאשִׁים שֶׁל הַב' שִׁינִין שֶׁבַּתְּפִלִּין. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. גַּם צְרִיכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלִּין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ חוּץ מֵהַגְּבוּל. וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל חַ"ו, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲרִיסָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות ז')